כאשר זוג נמצא במשבר ביחסים ושוקל גירושין, מה דעתך על "פסק זמן", בו אחד מבני הזוג עוזב את הבית? האם נסיון כזה יכול לעורר אצל בני הזוג מחדש את המוטיבציה להמשיך ולנסות?
פסק זמן בזוגיות זו קריאת מצוקה רצינית
אני חושבת שכאשר מגיעים מים עד נפש ומתחילים בעיות בזוגיות, ואחד מבני הזוג מרגיש שאינו יכול עוד להישאר בזוגיות, וחייב הפרדה, יש לאפשר זאת. הפרדה כזאת מחדדת לשני בני הזוג את ההיתכנות של פרידה חוקית, מוכיחה שיש כאן דברים מהותיים ועמוקים שחייבים לתקן.
לפעמים עד שאחד מבני הזוג לא קם ועושה מעשה – השני לא לוקח אותו ברצינות ומקווה שהמשבר יעבור עם הזמן כמו שקרה במריבות הקודמות…
לפעמים פסק זמן בזוגיות ויציאה מן הבית ממחישה לזה שרוצה לצאת עד כמה קשה שם בחוץ, עד כמה חסרה לו תחושת הבית, היחד, והוא מקבל פרופורציות אחרות על הבעיה שגרמה לו לצאת מלכתחילה. ניתן גם לעבור ייעוץ זוגי תוך כדי הפרידה הזמנית הזו, ואז רמת החיכוך היומיומית נמוכה יותר.
מצד שני, הרבה פעמים היציאה הזו היא כמו אוויר לנשימה, וזה שיצא מתחיל להרגיש שהוא חי, שהוא חופשי, ולא ירצה לוותר על כך במהרה.
יחד עם זה, סטטיסטית, יש לזכור ולהבין, שהצעד הזה הוא כבר צעד ענק בכיוון של גירושין. עצם המצב שאחד מבני הזוג מרגיש שהוא חייב לצאת מן הבית – כבר מדגים שהזוגיות במשבר עמוק וחריף, והיציאה יש בה הצהרה כלפי כל הסביבה הקרובה, לרבות הילדים – לגבי עצם קיומו של המשבר, אותו בני הזוג משתדלים בדרך כלל להסתיר כל עוד אפשרי. כלומר היציאה עצמה עלולה להוסיף מטען נוסף על כל מה שהיה כבר קודם. לכן, כל עוד ניתן לקבל ייעוץ ולא לצאת מן הבית, אני חושבת שעדיף כך.