בגידה ואהבה אסורה…מספר רב של גברים ונשים נשואים מגיעים לייעוץ זוגי, לאחר שהתאהבו במישהו מחוץ לנישואים. הם נמצאים בדילמה אכזרית. מצד אחד הידיעה שהם מסכנים את שלמות המשפחה שהקימו, פוגעים ביקרים להם, ומצד שני הסכנה להפסיד אהבה שנראית להם חד פעמית ומדהימה, אשר אין ביכולתם לדמיין אפילו איך ימשיכו את החיים בלעדיה.
סיבוך נוסף – יש להם ספק גדול האם יוכלו אי פעם לחזור לזוגיות טובה לאחר חוויות מסעירות ועמוקות כאלו עם מאהב או מאהבת.
לאחרונה, לאחר מספר פניות בנושא בגידות בחיי נישואין, בעיקר של גברים אך גם נשים, חשבתי להאיר על כך מכמה זוויות.
כל הקטעים להלן לקוחים מתוך התכתבות באחד הפורומים שניהלתי, שנמשכה לאורך כחצי שנה עם גבר נשוי, שפנה בעקבות בגידה ואהבה אסורה.
בדיעבד, ניתן לומר שמכתביו (ליתר דיוק רק קטעים מהם, המסודרים בסדר כרונולוגי לאורך חצי השנה) מתעדים בצורה מאלפת את השלבים שהוא עבר ביחסיו עם אישה צעירה שהכיר במקום עבודתו.
בגידה ואהבה אסורה: בגידות בחיי נישואין – קטעי התייעצות באחד הפורומים
8 אפריל
אני גבר בגיל 45, אשר אוהב ומעריץ את אשתי, שני ילדים. אני כאן כי אני מתלבט, ממש זקוק לעזרתכם בפורום. פגשתי במקום עבודתי אישה צעירה ממני, הנמצאת בזוגיות אף היא, ואני מוצא עצמי מבלה בחברתה יותר ויותר. היא נמצאת בבעיות עם בן זוגה ומספרת לי ומתייעצת איתי, היותר מבוגר ומנוסה, מה כדאי לעשות. אני חושש שמתחיל להתרקם כאן משהו מעבר לידידות, כי אני לא מפסיק לחשוב עליה. למען הסר ספק – מעולם לא בגדתי, שלמות המשפחה היא ערך עליון בעיני, ולמרות שאני מרגיש משיכה אליה – ברור לי שאינני מתכוון לעשות עימה שום דבר פיזי. יש לי את הגבולות שלי. יש לכם עצה בשבילי?27 מאי 08
…אני מרגיש צורך לעדכן אתכם, לאחר כל התגובות שקיבלתי. העניין לא הסתיים, כפי שכולכם יעצתם לי, אלא רק מעמיק…חודשיים שאנחנו נפגשים, משוחחים, והתחיל להיווצר קשר מאוד חזק. אין שום מגע אבל אני חושש שהתאהבתי ואני חושב שגם היא. היא עזבה את בן הזוג שלה (יש לציין שהם לא היו נשואים). אני מרגיש שאני נסחף למשהו שאין לי שליטה עליו, לראשונה בחיי. אני מפנטז על להתנשק איתה.8 יוני
…עלי להודות שנסחפתי עוד יותר בכיוון הגופני. היו נשיקות (מדהימות) וחיבוקים, אבל לא יותר מזה. אני מודע לכך שזה לא בסדר. לא מסוגל לעמוד מול הצורך הזה לגעת בה.
היצר גובר על המוח. מרגיש זוועה לצד אשתי ומרומם ומרחף לידה.10 יוני
עצרתי הכל! הודעתי לה שאסור לנו להיפגש יותר מעבר למה שאנחנו חייבים בעבודה, משום שהחיים שבניתי – המשפחה, הילדים, הזוגיות –חשובים לי יותר מן היחסים איתה.13 ביוני: … הפרידה לא צלחה… היא הייתה ממש מפורקת מכך. מתברר שאבא שלה עזב את אמא שלה כאשר הייתה בת חמש, ומאז היא בפחד נטישה נוראי. כל גבר שהיא פוגשת ומתקרבת אליו – היא עוזבת אותו לפני שהוא יעזוב אותה. אני מתחיל להבין אותה יותר לעומק. לגבי האזהרות שלכם כאן בפורום – זו לא בגידה! אין לנו יחסי מין. הפכתי להיות סוג של אבא עבורה, ואני לא מתכוון לנטוש אותה ולעשות לה את מה שאבא שלה עולל לה. היא זקוקה לתמיכה שלי. לא מתכוון להרוס את כל מה שבניתי עם המשפחה שלי ע"י בגידה, למרות כל המשיכה שיש בינינו.
20 ביוני
…כבר ברור לי שהפרידה הקצרה רק קירבה בינינו. ככל שאני מכיר אותה יותר – אני מוקסם…השיחות שלנו מדהימות. יש תחושה שמצאתי נפש תאומה. מעולם לא הרגשתי כך עם מישהו אחר. גם היא אומרת לי שעם כל העקרונות שלה נגד יחסים עם גבר נשוי – היא לא מצליחה לוותר עלי והיא הולכת ומתאהבת בי. אני מודה שזה מחמיא לי.
למרות שאשתי היא אדם מדהים, עלי להודות שחסר בינינו חום בשנים האחרונות. השיחות שלנו נעשו קצרות וענייניות, טכניות. אנחנו לא רבים, נעשינו צוות מצוין מול הילדים, אבל עכשיו אני מבין שחסר משהו רציני – התרגשות, התלהבות, שמחה, תשוקה.20 ספטמבר
…עבר חודש. חייב להתוודות: כבר כמה שבועות שיש בינינו יחסי מין. מצד אחד אני מרגיש על גג העולם. אף פעם לא היה לי סקס מדהים כזה. מצד שני – זהו – חציתי את הגבול. הידיעה מה אני מעולל לאשתי ולמשפחה שלי אוכלת אותי מבוקר עד ערב. אשתי קרובה לגלות משהו כי אני מתחמק להיות איתה באינטימיות ומת מפחד שלא יעמוד לי איתה. אני מרגיש במלכוד. ברור לי שגם אם אנסה עכשיו להתנתק – זה לא יחזיק מעמד. זה חזק ממני. זה רק עניין של זמן עד שאשתי תעלה על כך. יש לה את האינטואיציות שלה. עכשיו אני מבין למה אנשים בוגדים. יחד עם זה ברור לי שזאת רק פרשייה, שום דבר לא יגרום לי לרצות להרוס את המשפחה שלי.
ההמשך בקיצור – לאחר חודשיים נוספים הצעירה החלה ללחוץ על הגבר – היא רוצה לדעת איפה היא עומדת. היא התאהבה בו ומוכנה להקים איתו משפחה חדשה, למרות המטען הלא פשוט של " גרוש עם שני ילדים, מזונות וכו'", או לשמוע ממנו שהוא לא מוכן לפרק ואז להיפרד ממנו ולבנות את עצמה מחדש. אבל שיחליט. הגבר מצא עצמו מהרהר בעזיבת הכל והקמת זוגיות חדשה איתה, והוא נמצא בהתלבטות וסבל רב בגלל הבגידה והאהבה האסורה שלו. מאז לא יצר יותר קשר איתנו בפורום.
המסלול לבגידה ולאהבה אסורה – מה בעצם קרה פה?
איך ניתן להסביר את התפרקות כל התכניות הזוגיות לטווח הארוך? כל הדעות והערכים עליהם הוא גדל ובהם הוא דגל כל השנים?
אחד הדברים שנעלמים לבלי שוב לאחר שחיים תקופת זמן עם בן זוג – זו ההתרגשות, הגעגועים, ה"פרפרים" בבטן. כל מה שאנו נוהגים לכנות אותו "התאהבות". נכון, "התיישבנו" והתמסדנו, אבל כל המערכות של גופנו המיועדות לשרת את הצורך האבולוציוני הזה של מציאת בן זוג – עדיין נמצאות בנו, לטוב ולרע. והן מתפקדות…עדיין זה יכול לקרות לנו שנראה מישהו חדש שימצא חן בעינינו. שיתחשק לנו להתקרב אליו ולהכירו יותר טוב ואולי אף תתעורר בנו תגובה ארוטית.
הריגוש שהוא כמו התמכרות
כל התחושות המתלוות לכך הינן מאוד נעימות, משמחות, מרתקות, חדשות. יש בינינו אנשים שתחושת הריגוש הזאת מאוד חסרה להם ביום יום. ואם קורה להם שנוצר עניין מרגש במישהו חדש – כל המערכת הרדומה הזאת קמה לתחייה! והרי זה מאוד נעים, וממש לא מתחשק להרדים אותה מחדש… ההתאהבות (גם אם היא אסורה) מעוררת בנו את הכמיהה להיות כל רגע בחברת אהובנו.
אנחנו מוצאים עצמנו מהרהרים בו ללא הרף, מתכננים איך ומתי לפגוש אותו, זה ממלא את כל הווייתנו.
יחד עם הריגוש הנעים עולות מייד תחושות סכנה ואשמה. הרי בכולנו שתול חזק מאוד הערך של אמון בזוגיות. כלומר בגידה ואהבה אסורה הינן טאבו בחיי נישואין והזוגיות בכלל. הרי אין מישהו שמלכתחילה מתחתן ומביא ילדים לעולם, כאשר הוא מאמין שזה נכון וראוי לבגוד, או לפגוע בבן הזוג, או לסכן את שלמות המשפחה ולגרום לילדיו להיות ילדי גירושין.
אי ההלימה הקיצונית המתרחשת בין התשוקה העזה להיות עם האהוב/ה לבין העמדה המוסרית ההפוכה בה אנו מצוידים – מעוררת חוסר נוחות רבה, ויש קושי לשהות ולהישאר עם הפער הזה. יש בנו צורך באיזונים. קשה לנו לשאת צרימה או פער פנימי בתוכנו בין מה שאנחנו עושים, מרגישים ופועלים לבין האמונות והעמדות שלנו.
דיסוננס קוגניטיבי: נא להכיר
למנגנון הזה השואף למצוא איזון ועקביות פנימית קוראים דיסוננס קוגניטיבי (פער הכרתי). שווה להכירו ולדעת כיצד הוא משפיע עלינו. את עיקרון הדיסוננס הקוגניטיבי הגה ליאון פסטינגר כבר במאה הקודמת. הוא טוען שיש לנו צורך לשמור על עקביות קוגניטיבית. זו נשמרת כל עוד האמונה, הגישה וההתנהגות שלנו נמצאות בהלימה.
כאשר אנו חווים אי עקביות קוגניטיבית מתעורר מתח פסיכולוגי פנימי. יחד עימו צורך חזק לווסת ולצמצם את הפער. גם אם הדבר כרוך בהתנהגות בלתי מסתגלת ובלתי הגיונית (בעינינו ובעיני אחרים החשובים לנו). כך לדוגמה המעשן הכפייתי יגיד לעצמו "זה עוזר לי לרזות" , "זה ממילא לא הרבה", "אני חייב לעשן כי אני במתח"…. היגדים העוזרים לו לקבל את עובדת העישון שלו. אבל בפועל הוא בעצם מתעלם או מפחית את הפחד שיש לו מהנזק לבריאות.
מי שמשוחח בטלפון סלולארי יגיד לעצמו שהמחקרים על סכנת קרינה אינם מהימנים. זה יאפשר לו להרגיש יותר נוח עם פעולה זו. מי שמעתיק במבחן יצדיק זאת לעצמו בכך שהציון הזה חיוני להתקבלותו לאוניברסיטה. במקרה של הגבר הספציפי שלנו, הוא למשל שכנע את עצמו בשלבים הראשונים של הפרשייה שהוא כאן רק על תקן "אבא" עבורה. זאת משום שהיא כל כך סבלה מן הנטישה של אביה. מישהו (הוא עצמו, כי היא נפתחה רק לפניו) צריך לתמוך בה ולהוכיח לה שלא כל הגברים נוראיים.
השינוי הוא במערכת הערכים!
ההתבטאויות הנחרצות שלו לטובת ערכי המשפחה מתרככות עם הזמן. הן מפסיקות להיות נחושות, ככל שחיי הרגש והתשוקה הגופנית מתגברים. כמו כן, שמתם לב שבהודעות האחרונות שלו הוא מתחיל למצוא פגמים בזוגיות שלו? שהיתה מושלמת קודם?
מהם המנגנונים ש"עוזרים" לנו (מבלי שנהיה מודעים לכך כמובן, אחרת הם לא אפקטיביים…) לצמצם את הפער?
ראשית, איסוף הנתונים מן השטח נעשה סלקטיבי: משהו בתפיסת המציאות משתנה, מתעתע בנו. אנחנו משכנעים את עצמנו שהאהוב הוא הרבה יותר חיובי ומדהים ומתאים לנו. יש אחרים ש"מקטינים" את בן הזוג הקבוע, רואים בו רק את מגרעותיו, ואלה נעשות בולטות ומפריעות.
שנית, אנחנו מאדירים את מה שקרה לנו בתור אהבה ייחודית חד פעמית, אהבת חיינו. עושים לעצמנו הנחה מול מערכת הערכים הרגילה. זו מתאימה אולי לאנשים רגילים אבל מתמוטטת מול אהבת אמת נדירה ומיוחדת כזאת…
שלישית, שינוי עמדות: אני "מגלה" שהשתניתי. שאני בעצם אדם מסוג אחר, שאי אפשר לאהוב כל החיים את אותו אדם. זה נידון לכישלון, אז מוטב לעזוב עכשיו, כאשר עוד כל החיים לפני…
ניתן להבחין שמה שמשותף לכל המנגנונים הללו הוא סילוף ועיוות של תפיסת המציאות.
כאשר הרגשות והפעולות שלנו סותרים את הדעות והאמונות שלנו ולמעשה את העמדות שלנו – נחשו מי משפיע יותר? מה שנשאר קבוע הוא ההתנהגות ומה שמשתנה הוא התפיסה של המציאות והעמדות שלנו. כלומר, ההתנהגות שנעימה לנו ומתגמלת אותנו תישאר, ועד מהרה נמצא את ההצדקות בעיני עצמנו שיגבו את ההתנהגות שלנו.
לאור ההסברים האלו, האם תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי יכולה לעזור להתמודד עם "הצרה המתוקה" שנפלה עלינו?
להגיע לכך לבד יהיה קשה מאוד. עצם החשיבה על ההתאהבות שלנו במונחים של דיסוננס קוגניטיבי יוצרת עוד דיסוננס קוגניטיבי אשר אותו אנחנו נרצה למנוע.
המאוהב היותר הגיוני יקרא את ההסברים האלו. ואז אולי יבין כיצד ההתאהבות גרמה לו לשנות את דעותיו. ואולי משהו בו יקרא לעצמו – עצור! הבחן מה קורה לך! שלוט במנגנון הזה לבל ישלוט הוא בך!
אולי מישהו שנמצא על סיפה של פרשיית בגידה ואהבה אסורה, יקרא את המאמר. ואז, כאשר הוא קרוב מאוד אל הפיתוי, הוא יבין מול מה הוא עומד. אם יתפוס את גודל הסכנה, אולי הוא יצליח לעצור לפני שיידבק לבלי שוב ב"מחלת ההתאהבות"…
מי שייכנס לפרשיית בגידה ואהבה אסורה, יגלה עד מהרה שזוהי דרך ללא מוצא. סיבוך אמיתי שאין בו פתרון מיטיב. זה פוגע בכל מי שקרוב אליו, בשלב זה או אחר.
יעוץ זוגי לאחר בגידות בחיי נישואין – איך יוצאים מזה?
היועץ הזוגי העובד עם בני זוג שרוצים להתגבר על התאהבות מחוץ לנישואין שנחשפה, ולשקם את הזוגיות, יכול, (כמובן לאחר שהוא נותן זמן לשלב ההכרחי של הוצאת הקיטור) להשתמש באותם עקרונות כדי לייצר מציאות התנהגותית חדשה. ככל שאתה מתאמץ להשיג דבר מה – כך אתה תופס אותו בתור יקר המציאות ורצוי יותר.
לכן חשוב שבן הזוג הנבגד לא "ישתטח על הרצפה" ויבטיח לבוגד לתקן את כל הבעיות, להשלים את כל החוסרים שאולי הם אשר הביאו לבגידה ולאהבה אסורה בחיי נישואין, ולו רק שלא יעזוב את הבית, אלא דווקא יעשה שרירים ויציג דרישות וישים גבולות ולא ימכור את עצמו בקלות למען שלום בית.
על הצד הבוגד לעשות עכשיו מאמץ כדי להתקבל בחזרה לזוגיות, לבית. עליו להמציא ולייצר פעילויות מיוחדות לשיקום הזוגיות, להקדיש לכך זמן ומחשבה. יש סיכוי מסוים שככל שיתאמץ ויהיה עסוק בפועל בשיקום – כך עמדותיו ותפיסתו את המציאות "יישרו קו" עם פעולותיו.
קראו עוד על – טיפול בזוגיות
לסיום, הגיע מכתב אל אותו פורום. הפעם, הכותב הוא גבר אחר, עם סגנון קצת שונה, אבל התוכן זהה:
אני בן 41, נשוי בשלווה יחסית כבר עשר שנים. אשתי אדם נדיר ומיוחד ואני אוהב אותה מאוד, וגם את שני ילדינו. המשפחה שלנו נחמדה, נעימה ותומכת.
לפני מספר שנים פגשתי בחורה במסגרת העבודה שלי, והתאהבתי בה ממבט ראשון. מאז החיים שלי השתנו, מהטעם הפשוט שהבנתי שהתאהבתי במישהי אחרת מלבד אשתי.
הבחורה (היפה מאוד לטעמי) השתכנה במוחי ולא יוצאת ממנו.
שום דבר לא קרה ביני ובינה. אני יודע שהיא במערכת יחסים. כלומר, היא לא שידרה, בפעמים הספורות שנפגשנו מאז, עניין מיוחד בי, מעבר לצד המקצועי.
כל פעם שאני מנסה לשכוח ממנה, החלק השני שלי מחפש שוב דרך אליה. אני חי בדיכוטומיה רגשית, בין שני עולמות. באחד יש לי אהבה ואין לי מנוח ובשני יש לי פנטזיה ואין לי מנוח.
ההיגיון אומר לשכוח, הלב לא נותן.
אני מרגיש שאני זקוק לעצה חכמה. משהו שנכון לעשותו, להמנע מבגידה ואהבה אסורה, ולעבור הלאה בחיים. אני לא רוצה בשום פנים לסכן את שלמות משפחתי. אבל אני מרגיש שחלק מהאישיות שלי מחפש מימוש דרך הגשמת הפנטזיה הזו.
…מעניין מה תייעצו לו לאחר קריאת המאמר הזה?